התעמרות בעבודה

בנוסף לכל אלו – על המעביד לגלות יחס של כבוד לעובד, ולוודא שאווירת העבודה במפעל הינה כזו שמבטיחה כבוד הדדי בין העובדים לבין עצמם. 

בשנים אחרונות, הוגשו בכנסת סדרת הצעות חוק דומות, אך לא זהות, שמטרתן של כולן לגבש הכרה בעצם החובה לנהוג בכבוד, ולהנהיג תנאי עבודה שיבטיחו כבוד הדדי בין העובדים.

עד למועד כתיבת מלים אלו, לא הושלמה החקיקה של הצעת חוק בנושא. אך אין ספק שזהו עניין של זמן. 

מה שברור הוא שהצעות החוק לא יוצרות חובות חדשות, שכן אלו הוכרו כבר בסדרה של פסקי דין בבתי הדין לעבודה. חקיקה תאפשר רק שיום (הענקת שם) ברור לנושא, הגדרות מגובשות וגבולות ברורים יותר. כך למשל יש בהצעות החוק רשימות של מעשים או מחדלים שקיומם מתגבש לכדי "התעמרות בעבודה". 

התופעה של מעשי התעמרות של מעסיקים ומנהלים כלפי עובדים תחת מרותם, וכן תופעה של הזנחה והתעלמות מיחס משפיל של עובד אחד כלפי משנהו – הכל תועפות מוכרות היטב בקרב האוכלוסיה בכלל, בקרב ציבור העובדים, ובבתי הדין לעבודה. כך למשל – סע"ש (אזורי ת"א) 25725-05-14 רובי קפר – סקאן דוק בע"מ (נבו 29.05.2016) – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4812505,00.html

להתעמרות בעבודה יכולות להיות פנים רבות ושונות – החל מצעקות או קללות; התנהגות ויחס מפלה ומשפיל; יצירת תנאים של בידוד מקצועי או חברתי ועוד כיו"ב. 

לעתים קיים קושי ממשי להוכיח את מעשה ההתעמרות, שכן יתר החברים לעבודה שלכאורה יכולים היו לתמוך ולחזק את תביעתו של העובד – חוששים למשרתם, או חיים הם עצמם ביריאה ואימה מחמת מעשים פוגעניים שהם עצמם נחשפו וחשופים להם. 

לכן, וכעצה ראשונה וחשובה – אם הנך חש פגוע / מושפל / קורבן למעשי התעללות מחמת יחס מבזה – יש חשיבות בפנייה מהירה ככל האפשר לעורך דין, שיסייע באיסוף תיעוד וראיות, כאשר הכל עדיין טרי וממשי.

ניהול הליך, ולו אף על מנת לקבל הודאה ממנהל העבודה / המעביד, המאשר שאמנם חרג מהתנהגות מכבדת, והכרה בכך שאכן נהגו בך באופן משפיל או מבזה, הינו שלב של חיזוק והעצמה משמעותית. זאת, לצד פיצוי שניתן לזכות בו בגין עוגמת נפש. לכן, אם את/ה חש/ה מושפל/ת או פגוע/ה – פנייה לעורך דין והגשת תביעה, יכולה להשיב את הביטחון העצמי שאבד. 

פגישת ייעוץ ראשונה אינה כרוכה בתשלום. ליצירת קשר. 

* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.