ניתן, מבחינת עקרונית, לחלק את סוגי המחלוקת ל- 2 תחומים–

1. מחלוקות בדבר היקף העיזבון –
הכלל המנחה בנושא זה הינו שאדם יכול להוריש אך ורק את רכושו שלו, שבבעלותו שלו.
לפיכך, אם יש ספק באשר לעצם הזכות ברכוש מסוים, למשל – בכספים בחשבון בנק משותף למנוח ושותף נוסף; או בנוגע לזכויות בדירת מגורים, שאמנם נרשמו בטאבו על שם המנוח, אבל בפועל אלמנתו טוענת לזכויות בחלק מן הדירה; או אם מדובר בנכס שהעבירות שלו בירושה מוגבלת בתנאים לפי חוזה חכירה (למשל הסכם חכירה מול רשות מקרקעי ישראל), או לפי חוק (למשל משק חקלאי – לפי חוק הירושה).
בנושאים כדוגמת המקרים האמורים, ומקרים רבים אחרים – יכולים הצדדים להיקלע למחלוקת באם סכום כסף מסוים בחשבון בנק, או נכס נדל"ן, או רכוש אחר בעל ערך, היה בבעלותו של המנוח מלכתחילה, ואם יכול היה להורישו בצוואה או בצו ירושה ליורשיו.

2. זכויות כל יורש בעיזבון, על פי צוואה או על פי חוק הירושה –
גם נושא זה נחלק למספר נושאים משניים, אשר כולם נוגעים לשאלה של החלוקה בין היורשים עצמם, או זהותם של היורשים.

• אם המנוח הותיר אחריו צוואה – עלולות להתעורר שאלות באשר לתוקפה של הצוואה. למשל האם זו נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת? האם תנאי הצוואה הינם פגומים באופן שלא מאפשר אל קיומה? האם חסר בה פרט חיוני – למשל חתימה או פרטים וחתימה של עדים? האם נהנה על פי הצוואה היה מעורב בעריכתה? האם המנוח היה צלול והבין את מעשיו ואת תוכן הצוואה בשעה שנחתמה? 
  טענות באשר לתוקפה של הצוואה עלולים להעמיד בסימן שאלה את זהותם וזכויותיהם של היורשים שציין המנוח בצוואתו כמי שנהנים מהצוואה, כמו גם את חלוקת העיזבון ביניהם.
  ראוי לציין ששאלות אלו כולן, הופכות למורכבות יותר, כאשר מדובר בצוואה הדדית, כלומר צוואה שבה בני זוג מצווים להוריש אחד לשני את רכושם, באופן הדדי.
• אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה – לכאורה יש הוראות חוק ברורות שקובעות את זהות היורשים ואופן החלוקה של העיזבון בינם. ובכל זאת, לפעמים עולות שאלות ומתעוררות ספקות. 
  כך למשל – האם בת זוג של המנוח הייתה למעשה "ידועה בציבור" שלו, לפי התנאים הקבועים בחוק הירושה? ובהתאם לכך – האם היא זכאית לרשת אותו?
  ויש עוד דוגמאות רבות לשאלות הנוגעות לזהות היורשים שניתן להעלות.

שירותי המשרד שלי יכולים לכלול, בין היתר, ייצוג, ייעוץ, הדרכה או הכוונה בעניינים הבאים –

1. באם קיימת צוואה – בדיקת תנאי עריכתה (מי ליווה של המנוח למשרדי עורך הצוואה, מי שלם עבורה ועוד); האם יש אינדיקציות להשפעה בלתי הוגנת על המנוח בעת שערך את הצוואה;
האם היו צוואות קודמות שערך המנוח והאם יש בהן משהו כדי ללמד על כוונתו בצוואה הנוכחית;
תיעוד רפואי או ראיות בדבר מצבו הרפואי או הקוגניטיבי של המנוח במועד חתימתו על הצוואה.

2. באם יש מחלוקת בנוגע לזכויות על רכוש מסוים, כלומר – אם הרכוש האמור הוא כלול כחלק מכלל העיזבון או שמא לא – משרדי יוכל לסייע או ללוות באיסוף ראיות ועדויות לגיבוש מאפייני הזכויות והבעלות ברכוש הרלבנטי.

3. אם הלקוח מתנגד לתוקפה של הצוואה, והראיות תומכות בטענה זו – לנסח ולהגיש התנגדות לקיום הצוואה.

4. ייצוג בהליך משפטי בפני בית משפט לענייני משפחה, בין במסגרת הגשת תביעה או כתב הגנה.

5. גיבוש ואיסוף ראיות ועדויות לתמיכה בטענות הלקוח.

6. גיבוש הטיעון המשפטי במסגרת טיעונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, לתמיכה בטענות הלקוח.

7. ליווי ושיתוף, בכל הליכי מו"מ לפתרון בפשרה, לרבות הליכי גישור.