תאונות דרכים בין כלי רכב ללא ביטוח

"נפגעתי בתאונת דרכים ואין לי ביטוח, מה אני עושה?"

"הייתי מעורב בתאונה ונגרמו נזקים לכלי רכב ורכוש ולא דאגתי מראש לביטוח – מה האפשרויות שלי?"

במאמר זה אנסה להתייחס לכמה מצבים של תאונות ללא ביטוח, ולציין בקצרה מהן, ככל הנראה, האופציות העומדות בפניך. כמובן שכל מקרה הוא מיוחד מורכב ושונה מאחרים. ולכן כל הכתוב כאן אינו תחליף להמצלה לפנות לייעוץ משפטי באופן ספציפי. 

הקדמה

כולנו יודעים שבעת נהיגה ברכב מנועי (משאית, אוטובוס, רכב פרטי, מונית, אופנוע וגם טרקטורון ועוד) – יש חובה להחזיק בפוליסת ביטוח חובה, ומומלץ לבטח גם בפוליסת ביטוח בגין נזקי רכוש (ביטוח שמכסה נזקים שיגרמו לרכב של צד ג', צדדים המעורבים בתאונה; או ביטוח מקיף – שכולל גם כיסוי נזקים לרכב בו המבוטח עצמו נוהג, וגם בנוסף לרכב של צד ג').

כולנו נתקלנו במקרים בהם – 

1. פוליסת הביטוח פקעה, ומסיבות שונות – לא חודשה פוליסת ביטוח חובה בגין נזקי גוף, או פוליסת ביטוח בגין נזקי רכוש. 
2. השימוש של הנהג שנוהג ברכב אינו מכוסה בביטוח בגין נזקי גוף או רכוש.
3. השימוש הספציפי שנעשה ברכב, אינו מכוסה על ידי הפוליסה (הסעת נוסעים בשכר, שימוש פרטי או עסקי, הסעות כחלק מאטרקציה תיירותית ועוד כיו"ב חלופות).
4. ומה קורה אם הנהג היה פסול מלנהוג, לפי החלטה של רשות הרישוי או פסק דין של בית משפט לתעבורה, ולא ידע על כך?

ספרים רבים, ופסקי דין רבים עוד יותר, נכתבו על נושאים אלו.

אבל אנסה לרכז לכם בתמצית נקודות עיקריות.

חשוב להבהיר שבכל מקרה שנקלעתם לצרה כזו, חשוב ייעוץ משפטי פרטני וספציפי, שאשמח להעניק. 

נזקי גוף בתאונה ללא ביטוח

כאן קיימות אבחנות חשובות בין בעל הרכב, בעל הפוליסה, הנהג, ונוסעים או הולכי רגל שנפגעו. 

פיצויים מ"קרנית"

1. ככל שמדובר בהולך רגל או נוסע שנפגע – בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המחוקק יצר קרן מיוחדת, "קרנית", שיעודה הינו לפצות נפגעי תאונות דרכים במצבים בהם לא היה ביטוח חובה בתוקף, שיכסה את נזקי התאונה. 
2. אפילו הנהג עצמו, במידה שהוא איננו בעל הרכב או מתיר השימוש בו, יכול לזכות בפיצויים מ"קרנית", אם יוכח שבעת התאונה, לא ידע ולא סביר היה שיידע – שאין כיסוי ביטוחי לנהיגה ברכב. 

 דוגמאות מוכרות למצבים אלו יכולות להיות – 

• יחסי עבודה (כאשר מעביד מורה או מתיר לעובד לנהוג ברכב – אם העובד הוכיח שלא ידע בפועל שאין כיסוי ביטוחי, לרוב ניתן להניח בנסיבות של יחסי עובד-מעביד, שלא סביר שהיה היה יודע אודות הכשל. יפעל לפי הוראות המנהל שלו בלי לשאול שאלות).
• דוגמא נוספת יכולה להיות  בנסיבות של השכרת רכב, או שימוש ברכב במסגרת טיול ותיירות (כדוגמת סיור טרקטורונים מודרך וכיו"ב). במצבים הללו, שוב, הנהג צריך להוכיח שלא ידע בפועל שאין כיסוי ביטוחי, ופרט לכך – קיימת הנחה שסביר שלא ידע אודות היעדר כיסוי ביטוחי. 
• לעתים גם בתוך מעגל משפחה גרעינית, למשל אב ובן – אפשר להניח שהבן נוהג ברכב, שאביו התיר לו לנהוג, וסומך על אביו שדאג לכיסוי ביטוחי מתאים.

זכות החזרה של "קרנית" כלפי בעל הרכב / מתיר השימוש

3. חשוב להבין, שעצם קיומה של "קרנית", קרן המיועדת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בנסיבות בהן לא קיים מבטח שיפצה, לא פוטר את בעל הרכב, בעל הפוליסה ולפעמים הנהג עצמו  – מאחריות לפיצוי הנפגעים. 

ההבדל הינו רק בכך שהנפגע עצמו אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של בעל הרכב או מתיר השימוש לפצות אותו בשיעור כלל הנזקים שנגרמו לו. הנפגע עצמו מקבל את הפיצויים במלואם מ"קרנית". 

מאידך "קרנית" רשאית לחזור אל בעל הרכ ו/או מתיר השימוש, לעתים גם לנהג עצמו (אם ידע או היה עליו לדעת שאין כיסוי ביטוחי), ולגבות מכל אחד מהם את התשלומים שהיא נאלצה לשלם  לנפגע.

לכן במצבים בהם יש זיקה קרובה, למשל קרבה משפחתית בין הנפגע לבין בעל הרכב ו/או מתיר השימוש-  הרי שכל סכום ש"קרנית" תשלם לנפגע, היא ממילא תדרוש מבעל הרכב.

למשל, אם מדובר בזוג המנהל משק בית משותף וחשבון משותף. אם הנוסעת נפגעה- היא תזכה לפיצויים מ"קרנית". אלא ש"קרנית" תפנה מיד לגבות את התשלומים ששלמה לנוסעת מהנהג, הוא בן הזוג – והוא יידרש להשיב לקרנית את ששילמה לנוסעת. 

4. משמעות הדבר היא שבעל הרכב, או מי שהתיר את השימוש והנהיגה ברכב, כשאין כיסוי ביטוחי לשימוש זה (ובהקשר זאת אין חשוב אם ידע או צריך היה לדעת שאין ביטוח בתוקף), יהיה חייב להחזיר ל"קרנית" את כל הפיצויים וההוצאות שהיא נדרש לשלם לנפגעים שנסעו ברכב או הולכי רכב שנפגעו מהרכב הנוסע. 

לדוגמא –שאול הוא בעל רכב פרטי, והוא התיר לבנו, יהונתן, לנהוג ברכב, אפילו שליהונתן אין רישיון נהיגה בתוקף. ברכב נסעו גם אשתו של שאול – אחינועם, ובתם הקטנה של שאול ואחינום, ואחותו של יהונתן, מיכל. במהלך הנסיעה מתרחשת תאונה. כל ארבעת הנוסעים נפגעים.

היות ואין ביטוח בתוקף (שכן הביטוח אינו מכסה נהיגה על ידי אדם שאין לו רישיון נהיגה בתוקף), התוצאה הינה ששאול, כבעל הרכב ומתיר השימוש – לא יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקיו מ"קרנית". 

גם יהונתן, שידע שאינו מחזיק ברישיון בתוקף – לא יזכה בפיצויים בגין נזקיו שלו.

מאידך, אם אחינועם ומיכל יבקשו לעשות כן – הן יכולות לפנות ל"קרנית" ולזכות בפיצויים בגין נזקי גוף. הפיצויים תלויים בנזק ויכולים לנוע מאלפים ועד עשרות או מאות אלפים של שקלים חדשים, או בתאונות עם פציעות קשות מאוד – אפילו יותר מכך. 

"קרנית" אמנם תפצה את מיכל ואחינועם. אך ל"קרנית" תהיה הזכות לפנות ולגבות משאול ומיהונתן את הכספים ששלמה למיכל ולאחינועם. 

5. ובכל זאת במצבים בהם הביטוח כבר אינו תקף, בין אם מחמת תנאים בפוליסה ובין אם בוטלה, יש הקלות מסוימות בנוגע לאחריות בעל הרכב או בעל הפוליסה שבוטלה בהשבת כספים ל"קרנית" – 

• סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי – קובעת שאם הפוליסה בוטלה עד 21 יום לפני התאונה, הנפגע יוכל עדיין ליהנות מפיצויים מחברת הביטוח. אבל חשוב לזכור – מדובר רק בפיצויים שהניזוק יכול לקבל. זאת, להבדיל מבעל הרכב או בעל הפוליסה. בעניין זה בתי המשפט העניקו פרשנות שמיישמת מדיניות שיפוטית של כוונת המחוקק, כלומר – הרתעה של המבוטחים ובעלי רכב, כך שלא יסתמכו על 21 ימים נוספים אלו. לפיכך, ההטבה מתייחסת רק לנפגעים שאינם בעלי הרכב או בעלי הפוליסה. בעל הפוליסה המבוטלת, הוא עצמו, לא יזכה לפיצויים מהמבטחת. מנגד, לא יידרש להשיב כספים ל"קרנית" ששולמו על ידה לנפגעים. 
• הקלה נוספת, מקבילה, קיימת בסעיף 9(א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – ולפיו "קרנית" אינה יכולה לחזור ולגבות פיצויים ששלמה לנפגעים, מקום בו פוליסת הביטוח שהייתה בתוקף למשך שנה לפני התאונה, פקעה פחות מ- 30 יום לפני מועד התאונה. 

ושוב חשוב לשים לב! הכוונה  איננה שחברת הביטוח חייבת בפיצוי בעל הרכב או בעל הפוליסה שפקעה, הם עצמם, כשפוליסת הביטוח השנתית פקעה ולא חודשה באותם 30 יום שלאחר תום תקופת הביטוח. ההקלה היחידה מתייחסת אך ורק לכך שהקרן, "קרנית", אשר חייבת בפיצוי הנפגעים, לא תוכל לדרוש מבעל הרכב או בעל הפוליסה השבה של הפיצויים ששלמה לנפגע. 

ושימו לב שוב – 

• ההקלה מתייחסת רק למצב שבו פוליסת הביטוח הייתה בתוקף במשך שנה(!). ופקעה משום שלא חודשה. להבדיל מנסיבות בהן הפוליסה בוטלה לפני תום תקופת הביטוח (על ידי בעל הפוליסה או חברת הביטוח). וכל זאת, למשך תקופה של 30 יום מפקיעת הפוליסה.
• ההקלה מתייחסת רק להגבלת זכות החזרה של "קרנית" ביחסיה מול בעל הרכב ובעל הפוליסה. אך אין בכך כדי להעניק לבעל הרכב או בעל הפוליסה עצמו זכות לפיצוי ישירה, שלהם עצמם, בגין נזקים שנגרמו להם, מחברת הביטוח או מ"קרנית".  

נפגע שאין לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים 

6. מה זכויותיהם של בעל הרכב או מתיר השימוש ברכב לפיצוי ככל שהם נפגעו בעצמם?

בתאונת דרכים שמתרחשת בזמן שהשימוש ברכב מנועי אינו מבוטח, וכאשר בעל הרכב, או מתיר השימוש בו הם נפגעי התאונה, הרי שאז אין להם עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עם כל היתרונות והחסרונות שקיימים בחוק האמור. 

ובכל זאת, אין זה אומר שלא יוכלו לזכות בפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם.  

ככל והתאונה נגרמה באשמתו של צד ג', ולא נהג הרכב הבלתי מבוטח (למשל רכב אחר חצה צומת בניגוד למופע אדום שדלק ברמזור, ופגע ברכב הבלתי מבוטח שלנו), הרי שלנפגעים שאין להם זכות לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קיימת עילת תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים, ובכלל זה – פקודת הנזיקין. למה הכוונה ?-

נפגעים אלו יכולים לתבוע את הנהג שגרם לתאונה ואת חברת הביטוח שביטחה את הנהג הגורם לתאונה. הנפגעים יידרשו להוכיח את אחריותו של הגורם לתאונה, ויהיו אולי חשופים לטענות בדבר "אשם תורם" מצידם, הם גם יידרשו לממן מכיסם חוות דעת רפואיות להוכחת נכות רפואית כתוצה מהתאונה.

עם זאת הם לא יהיו כבולים למגבלות הפיצוי הקבועות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולרבות רף עליון לפיצוי בגין נזק לא ממוני, כמו גם מגבלת פיצוי בגין מדרגת שכר לחישוב ראש הנזק של הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות. 

תביעת תלויים של נפגע תאונת דרכים שעה שלו עצמו לא הייתה עילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

7. מהם "תלויים" בנפגע תאונת דרכים?

מדובר בבן זוג, הורה, ילד של אדם שנהרג בתאונת דרכים, שתלויים במנוח שנהרג בתאונת הדרכים למחייתם.

8. האם התלויים זכאים לפיצויים בגין מותו של נהג, בעל הרכב או מתיר השימוש נהרגו, חו"ח, בתאונה, שהשימוש ברכב היה ללא ביטוח חובה מתאים? 

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יוצר חריג מיוחד, לפיו אפילו אם לנהג, בעל הרכב או מתיר השימוש עצמם, שנפגעו בתאונה, לא הייתה עילה לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שאם חו"ח, הם מצאו את מותם בתאונה קטלנית כאמור, גם אם הם עצמם לא היו בעלי זכות תביעה, וגם יורשיהם אינם בעלי זכות תביעה, לתלויים בהם יש עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. 

תלויים אלו, יוכלו לפנות, לפי הוראות סעיף 7ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ל"קרנית" בתביעה לפיצויים. 

ולשים לב – חשובה האבחנה בין יורשי המנוח לבין התלויים בו. לא פעם מדובר באותם אנשים עצמם. למשל יורשו של המנוח יכול להיות בנו הקטין שתלוי בו. ואזי במעמדו כתלוי יוכל לתבוע אל "קרנית", אך ורק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מאידך, מקום שאין חפיפה כאמור. למשל היורש הינו בנו הבגיר של המנוח, אשר לא היה תלוי במנוח למחייתו בעת אירוע התאונה – במצב זה ליורש אין עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והוא, כמו כל יתר הגורמים המפורטים בסעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יכול לפנות לקבל סעד מכוח דיני הנזיקין הכלליים. 

נזקי רכוש בתאונה ללא כיסוי ביטוחי

הדין החל – דיני הביטוח ודיני הנזיקין הכלליים

1. בכל הנוגע לנזקי גוף, החוק העיקרי והמנחה שחל על פיצויים בגין נזקי גוף, הינו- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. למעשה החוק אף כולל הוראה בדבר "ייחוד העילה", דהיינו – מקום שהחוק חל, אין לנפגע זכות או עילת תביעה מכוח כל חוק אחר. אין לנפגע אפשרות לבחור במסלול תביעה אחר, ועליו לתבוע פיצויים אך ורק לפי החוק המיוחד הזה. 
2. מנגד כאשר אנו דנים בנזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים – כאן אין תחולה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכך גם אין תחולה להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי, פקודה הקובעת את החובה החוקית לבטח את השימוש ברכב ב"פוליסת ביטוח חובה". 
3. אדם רשאי לנהוג ברכב, או להתיר לאחר לנהוג בו, מבלי שהוא דואג לבטח את השימוש ברכב פוליסת ביטוח לכיסוי נזקים הנגרמים לרכב אחר שנפגע בתאונה ("ביטוח צד ג'"), או לרכב שלו עצמו ("ביטוח מקיף"). 
4. מה אם כן, הזכויות העומדות לאדם שסבל נזקים לרכבו שלו, או בתאונה בה נגרמו נזקים לרכב של צד ג' נוסף שהיה מעורב בתאונה? כאן, בתמצית, מפורטות עיקר הנקודות בעניין זה. 

אין סייגים או הקלות ל- 21 יום או 30 יום לאחר פקיעת כיסוי ביטוחי. 

5. בדיון בשאלת פיצויים לנזקי גוף, ציינו שקיים סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי, וגם סעיף 9(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר בשניהם ניתן למצוא הקלה מסוימת לחלק מן הנפגעים, שסבלו מנזקי גוף, בנסיבות בהן פוליסת ביטוח חובה רלבנטית אינה בתוקף במשך 21 יום, או אפילו 30 יום.
6. אין הקלה כזו, או הקלה דומה לה, בכל הנוגע לפיצויים בגין נזקי רכוש. אין קרן המפצה גורם כלשהו בגין נזקי רכוש שעה שאין פוליסת ביטוח בתוקף המכסה את נזקי התאונה. הפנייה לחברת ביטוח לקבלת תגמולים בגין נזק שנגרם לרכב של הנהג המבוטח עצמו או לפצות במקומו של הנהג, כל נזק שגרם לרכב צד ג' בעת התאונה – הינה רק בתנאי שהפוליסה הייתה בתוקף.
7. לכן מיום סיום תקופת הביטוח, או ביטול הפוליסה, על ידי המבוטח עצמו או על ידי חברת הביטוח (למשל בגין אי תשלום פרמיה), – הפוליסה אינה תקפה, ואין בסיס לדרוש מחברת הביטוח לשאת בנזקים שנגרמו לרכב עצמו או לרכב צד ג'. 

האם יש עילת תביעה בכל זאת כנגד חברת הביטוח או כנגד הסוכן?

8. יתכן, בנסיבות מסוימות, שניתן יהיה לתבוע את חברת הביטוח או סוכן הביטוח, בהפרת הנחיות המפקח על עסקי הביטוח מטעם משרד האוצר. 
9. קיימת פסיקה שלפיה, בנסיבות מסוימות, במסגרת חובת תום הלב שמוטלת על חברת ביטוח וסוכן ביטוח בהנפקת פוליסה,  סוכן הביטוח מחויב ליידע את המבוטח בדבר מועד סיום תקופת ביטוח מתקרב. 
10. קיים חוזר של המפקח על הביטוח מטעם משרד האוצר משנת 2014, המחייב את חברת הביטוח לשלוח הודעה למבוטח 30 יום לפני תום תקופת הביטוח, וליידע שהפוליסה עומדת להסתיים וכן לציין את הפרמייה או תנאים אחרים לשם חידושה. אבל, חשוב לשים לב – האחריות לדאוג לחידוש הביטוח מוטלת ראשית כל על כתפיו של המבוטח. 

תביעות לפי דיני הנזיקין

11. היעדר ביטוח, אינו מונע מאדם לתבוע את מי שגרם לו לנזק, בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים. 
12. ולהלן דוגמא – אם בעקבות תאונת דרכים, שבה מעורב יותר מנהג אחד, הוגש כתב אישום כנגד אחד הנהגים וזה אף הורשע בעבירות לפי דיני התעבורה הפליליים, כמי שגרם לתאונה – ניתן להסתמך על פסק הדין הפלילי שניתן כנגדו בתביעה כספית כנגד הנהג הפוגע, כך שהנהג הפוגע וככל שהיה לו ביטוח בתוקף, גם מבטחת הרכב (בביטוח צד ג') של הנהג הפוגע, חייבים בפיצוי בעל הרכב שלנו בגין הנזקים שנגרמו לרכב שלא היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף. 
13. כמובן, שאין בעצם פסק דין מרשיע פלילי-תעבורתי, כנגד נהג מסוים, כדי לשלול את האפשרות שנהגים נוספים שהיו מעורבים בתאונה "תרמו" גם הם להתרחשות התאונה, או לעוצמתה ולחומרת הנזקים שנגרמו בגינה. 
14. אפילו אם אין פסק דין פלילי – תעבורתי מרשיע, הדבר אינו חוסם את הזכות לתבוע נזקים. על תובע הנזק יוטל הנטל להוכיח (בעזרת עדים, סרטונים מתעדים, סימני הנזק בחוות דעת שמאיות ועוד) כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג נתבע, ולהוכיח את שיעור הנזק הכספי שנגרם לו.