אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי סגוויי והוורבורד דברים שחשוב לדעת לפני שעולים ונוסעים

למי מותר לרכב על קורקינט חשמלי? למי מותר לרכב על אופניים חשמליים?
האם יש ביטוח שיפצה אותך אם את/ה נפגע/ת בתאונה שאת/ה רוכב/ת על קורקינט או אופניים חשמליים?
איך את/ה יכול/ה לבטח את עצמך – כך שאם את/ה עצמך תפגע/י בתאונה, או אם את/ה תגרום/י לתאונה ותפגע/י בהולך רגל, לא תדרש/י לשלם את הנזקים שעלולים להיות משמעותיים מכיסך?
אם את/ה כהולך רגל נפגעת מאופניים חשמליים או קורקינט חשמלי – האם את/ה זכאי/ת לפיצויים על נזקי הגוף שלך? ממי את/ה מקבל/ת את הפיצויים?
בקטע קצר זה אנסה להסביר את החובות והתנאים לנהיגה בכלי רכב דו גלגליים עם מנועי עזר חשמליים. מה מותר, ומה אסור. אנסה להסביר את ההבדלים בחובות וזכויות ברישוי וביטוח, בין כלי רכב דו-גלגליים אלו עם מנועי עזר לבין מכוניות ואופנועים.

הערה מקדימה – הכללים כאן אינם מתייחסים לאופנוע או קטנוע, או מכונית עם מנוע חשמלי.
אופנוע עם מנוע מכאני, שעובד על דלק – מוגדר כרכב מנועי. לכן האופנוע עצמו כמו נהג האופנוע, חייבים לפי על פי חוקי הרישוי, הנהיגה, והביטוח, שחלים על כל כלי הרכב המנועיים, כלומר על מכוניות, משאיות, אוטובוסים וכו'. הוא הדין באשר למכונית חשמלית, שכן גם היא נחשבת לרכב מנועי כמו מכונית שנוסעת על מנוע דלק.
המאמר כאן, מתייחס לאותם כלי רכב דו גלגליים בעלי מנוע עזר חשמלי – אופניים חשמליים, קורקינט חשמלי (גלגילנוע), סגווי (רכינוע).

כלי רכב דו גלגליים תקניים
בחוקים ותקנות של המחוקק הישראלי מוכרים מספר כלי רכב דו גלגליים. אלו כוללים אופניים עם מנוע עזר חשמלי, קורקינט עם מנוע עזר חשמלי (הנקרא בתקנות – "גלגינוע"), וסגווי (הנקרא בתקנות – "רכינוע").
אך חשוב לשים לב, שמשרד התחבורה קבע כללים באשר למהו רכב תקני וחוקי. לפיכך, כיום, אם אדם עורך שינויים במאפיינים של כלי הרכב (למשל עם מתקין מנוע שמאפשר מהירות נסיעה החורגת מהמהירות המותרת, או עם הספק חריג) – הרכב לא יהיה רכב תקני, והשימוש בו אינו חוקי.
האם זו עבירת תנועה? מה העונש שיוטל עליך אם רכבת ברכב לא תקני?

מהם אופניים עם מנוע עזר חשמלי תקניים?
אופניים עם מנוע עזר מוגדרים בתקנות התעבורה, בתמצית, כך –
אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
(1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים, ובכל מקרה מפסיק לפעול כשמהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;
(3) באופניים מתוקנים – צופר או פעמון; פנס קדמי עם תאורה לבנה; פנס אחורי עם תאורה אדומה; מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים; מחזיר אור אדום על כנף אחורי של האופניים.
(4) האופניים עומדים בדרישות תקן רשמי של מכון התקנים;
(5) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש (כלומר – לא ניתן להאיץ את מהירות האופניים באופן חד ומהיר);
(6) על גבי האופניים יש סימון בתווית של מאפייני האופניים, בהתאם לתקן אירופאי. סימון זה כולל גם סימון של מספר שילדה.
תקנות התעבורה כוללות הוראה ברורה האוסרת על ביצוע שינויים במבנה האופניים ומנוע העזר, כך שלא יתאימו לתנאים התקניים המפורטים במפורש.

למי מותר לרכב על אופניים עם מנוע עזר?
תקנות התעבורה מתירות רכיבה על אופניים עם מנוע עזר למי שעומד בתנאים הבאים –
(1) מלאו לו 16 שנים
(2) ניתן לו רישיון נהיגה או שעבר בחינת תיאוריה עיונית לקבלת רישיון נהיגה, או ניתן לו אישור ממשרד הרישוי שעומד בהכשרה של תיאוריה לנהיגה (כלומר עמד במבחן תיאוריה מיוחד המיועד לרכיבה על אופניים עם מנוע עזר).
(3) חובש קסדת מגן עם מחזיר אור.
הפרת הוראות התעבורה בנוגע לתקינות ותקניות אופניים חשמליים בהם נעשה שימוש, או לתנאים לנהיגה על אופניים עם מנוע עזר – מהווה עבירה שבגינה קנס של 1,000 ש"ח, כשלצד זאת אין רישום של ניקוד, (צו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002).

מהו קורקינט עם מנוע חשמלי תקני?
קורקינט חשמלי, הוא "גלגינוע", מוגדר בתקנות התעבורה בתמצית כך –
התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי שמתקיימים בו התנאים הבאים
(1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש;
(5) משקלו העצמי של הקורקינט לא עולה על 30 ק"ג;
(6) הגלגינוע עומד בדרישות תקן רשמי של מכון התקנים
(7) יש חובה לסימון תווית מאפיינים על גבי הגלגינוע.
(8) רכיבה בלילה כשיש פנס תאורה לבן קדמי, פנס אחורי אדום,
בדומה לאופניים עם מנוע עזר, גם בכל הנוגע למבנה הגלגינוע, קיימת הוראה מפורשת בתקנות התעבורה האוסרת על שינויים

והערה מבלבלת:
ראוי לציין שקיימת מידה מסוימת של אי בהירות בהגדרת "קורקינט חשמלי" ו"גלגינוע". לכאורה הכוונה לאותו כלי רכב, על פי תיקון מקיף של התקנות משנת 2016. עם זאת, עדיין קיים צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), תשס"ד – 2004. בצו זה ישנה הגדרה שונה לקורקינט חשמלי –
"רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה."
כלומר לפי הצו הזה, מדובר בכלי עם הספק הרבה יותר נמוך, מהירות מקסימלית נמוכה בהרבה, ואפילו משקל קל יותר.
מאידך, וכל עוד הצו הזה בתוקף, מי שרוכב על קורקינט חשמלי עם מאפיינים אלו – פטור מהוראות פקודת התעבורה. בבחינת היה הולך רגל.
מבלבל?? מאוד!! לכן המצלה שלי – להקפיד על הכללים מתוך הנחה שכל קורקינט חשמלי הוא "גלגינוע" ובהתאם לכך, לכבד את חוקי התנועה.

למי מותר לרכב על קורקינט חשמלי (גלגינוע)?
לפי תקנות התעבורה רשאי לרכב על קורקינט חשמלי רק אדם העומד בתנאים הבאים –
(1) מלאו לו 16 שנים.
(2) ניתן לו רישיון נהיגה או שעבר בחינת תיאוריה עיונית לקבלת רישיון נהיגה, או ניתן לו אישור ממשרד הרישוי שעומד בהכשרה של תיאוריה לנהיגה (כלומר עמד במבחן תיאוריה מיוחד המיועד לרכיבה על אופניים עם מנוע עזר).
(3) חובש קסדה קשורה ברצועה עם מחזיר אור
(4) קיימת הוראה מפורשת האוסרת על הרכבת אדם נוסף על גבי קורקינט חשמלי.
הפרת הוראות התעבורה בנוגע לתקינות קורקינט חשמלי בו נעשה שימוש, או לתנאים לנהיגה על הקורקינט – מהווה עבירה שבגינה קנס של 1,000 ש"ח, כשלצד זאת אין רישום של ניקוד, (צו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002).

מהו סגווי / הוורבורד תקני? (רכינוע)
סגווי/ הוורבורד, הוא "רכינוע", מוגדר בתקנות התעבורה בתמצית כך –
רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;
(2) ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת חשמלית;
(3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;
(4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;
(5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;
(6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;
(7) הוא קיבל אישור של מכון התקנים, בנוגע למאפיינים – יציבות, נראות ומניעת החלקה.
בדומה לאופניים עם מנוע עזר, וגלגינוע, גם בכל הנוגע למבנה הרכינוע, קיימת הוראה מפורשת בתקנות התעבורה האוסרת על שינויים במבנה המתקן ומאפייניו.

למי מותר לרכב על סגווי / הוורבורד?
לפי תקנות התעבורה רשאי לרכב על רכינוע רק אדם העומד בתנאים הבאים –
(1) מי שמלאו לו 16 שנים.
(2) מי שבקיא בהפעלת המתקן
(3) חובה לחבוש קסדת מגן עם רצועה.
האם הפרת הוראות התעבורה בנוגע לסגווי / הווברבורד גוררת עמן קנס? התשובה הינה כי הפרת ההוראות מהווה, ככל הנראה, עבירת תעבורה. עם זאת – מתקין התקנות לא קצב סכום קנס ברור להפרת הוראות אלו, ואין ניקוד לצד הקנס.

החובה לנהוג על פי חוקי התנועה – אחריות פלילית לפי דיני התעבורה
חשוב לזכור כי רוכב על אופניים עם מנוע עזר, גלגינוע או אפילו רכינוע – כולם חייבים לכבד את חוקי התנועה הקבועים בפקודת התעבורה, תקנות התעבורה, וחקיקה הנוגעת לאכיפה עירונית בתחום התעבורה.
כמובן שישנן הוראות מיוחדות הנוגעות לכלים אלו, חלקם תואמים את ההוראות הקיימות בנוגע לרכיבה על אופניים.
אציין כאן, כדוגמא, מספר הוראות מתוך תקנות התעבורה, המתייחסות לכלים אלו –

1. רכיבה על מדרכה – חל איסור למי שרוכב על אופניים עם מנוע עזר, או על גלגינוע לרכב על מדרכה המיועדת להולכי רגל. החובה הינה לרכב בשביל אופניים מסומן. ככל שאין שביל אופניים – יש לרכב בכביש.
   עם זאת, בכל הנוגע לרכיבה על רכינוע (סגווי / הוורבורד) – כאן החובה היא דווקא לרכב על המדרכה, כאשר קיים פטור מרכיבה על המדרכה רק מקום שאין מדרכה, או שמבנה המדרכה או המכשולים המצויים בה מונעים אפשרות רכיבה עליה, או כשלא ניתן לעלות ולרדת מהמדרכה בזמן הרכיבה על הרכינוע.
2. הסעת נוסעים – מתקן הרכינוע מלכתחילה מיועד לשימוש של אדם אחד. השאלה מתייחסת אפוא להרכבת נוסעים על גבי גלגינוע ואופניים עם מנוע עזר.
   אשר לגלגינוע – ישנו איסור ברור להרכבת נוסעים, ללא סייגים או חריגים כלשהם.
   ואשר לאופניים עם מנוע עזר – לא נמצאת הוראה ברורה בדבר איסור או תנאים להרכבת נוסע על גבי אופניים עם מנוע עזר חשמלי. ניתן להניח, אפוא, שחלים הוראות בדבר הרכבת נוסעים על אופניים ללא מנוע עזר, כלומר – קיימת רשות להרכיב ילד מתחת לגיל 8 בתנאי שנוסע במושב נפרד המבטיח את שלומו.
3. האם ניתן לפסול רישיון נהיגה, אם עברת עבירה בזמן רכיבה על כלי רכב דו גלגלי? – התשובה היא כן. קצין משטרה מוסמך לפסול רישיון נהיגה לרכב של אדם הרוכב על מתקני הרכב הדו-גלגליים, ככל שהם ברשימת העבירות הקבועה בפקודת התעבורה (למשל בגין נהיגה במצב של שכרות, עקיפה בדרך לא פנויה או עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, ועוד עבירות נוספות).
   בהערה ראוי לציין מידה של אבסורד ברור שקיים בעצם פסילת רישיון לנהיגה ברכב, שעה שאין בכך כדי למנוע מאותו אדם עצמו להמשיך ולרכב על רכב דו גלגלי (אופניים עם מנוע עזר, גלגינוע או רכינוע), שכן אלו כלל אינם דורשים רישיון נהיגה כתנאי לשימוש בהם. בית המשפט לתעבורה שפסק בעניין ציין את הקושי בעניין, וחרף זאת הותיר את הסמכות לפסול רישיון נהיגה בפסילה המנהלית שהוטלה שם על כנה.
   אין ספק כי הקושי המתעורר בעניין זה יידון בהמשך לעומק בבתי משפט לתעבורה ובערכאות ערעור בהתאם, ויתכן שהמסקנה תהא שונה. כמובן, שיש לצפות כי בשלב מסוים המחוקק יתקן את הלאקונה בחוק בעניין זה.

פיצויים בגין נזק גוף מתאונה בעת רכיבה על כלי רכב דו גלגליים עם מנוע עזר חשמלי –
אם הרוכב עצמו נפגע – האם זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף? אם כן – את מי עליו לתבוע על מנת לקבל אותם?
אם עובר אורח (למשל הולך רגל) נפגע מהתקלות עם כלים אלו, האם זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף מהרוכב?
כאשר מרתחשת תאונה עם נפגעים במהלך שימוש ברכב מנועי (מכונית, משאית או אופנוע) – חברת הביטוח שבמטחת את השימוש ברכב בפוליסת ביטוח חובה לפי חוק, היא שמפצה את כל נוסעי הרכב, כולל הנהג עצמו, וגם עוברי אורח שנפגעו מנסיעת הרכב. כאשר התאונה מתרחשת מבלי שיש בפוליסת ביטוח חובה שמכסה את השימוש שנעשה ברכב – "קרנית", שהינה גוף שהוקם על ידי המדינה מכוח חוק, מפצה נפגעים שנסעו ברכב או עוברי אורח כשאין חברת ביטוח שחייבת בפיצוי כולם (למעט הנהג או בעל הרכב, אם הוא נפגע בעצמו, וזאת משום שהתיר לעשות שימוש ברכב ללא ביטוח).
לכאורה, אפשר היה להניח שאופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, סגווי או הוורבורד, הם גם כן כלי רכב, ואם נפגעים בעת השימוש בהם, הנהג עצמו או הולכי רגל סביבו – הם יפוצו באותה דרך.
ובכל זאת, על אף הדמיון שבאופי התאונות והשימוש שנעשה בכלים האמורים, יש הבדלים חשובים ומהותיים בין השימוש במכונית או אופנוע לבין כלי רכב דו גלגליים עם מנוע עזר חשמלי – בכל הנוגע לאופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, סגווי או הווברבורד אין חובה להחזיק ברישיון נהיגה, אין לכלי עצמו מספר רישוי ולא נדרש לערוך "טסט" לחידוש הרישיון לכלי כל שנה. בעקבות הפטור המפורש בחוק, מן החובה ברישוי הכלי עצמו או רישיון לנהיגה בו – אין בחוק חובה לבטח כלי הרכב הדו גלגליים עם מנוע עזר בפוליסת ביטוח חובה.
למעשה, נכון להיום, חברות הביטוח אינן מספקות מוצר בדמות של ביטוח חובה לכלים אלו.
לצד ריבוי השימוש בכלים אלו בערים הגדולות בשנים האחרונות, מספר הנפגעים בתאונות במהלך השימוש בכלים אלו, קרי אופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, סגווי והוורבורד, נמצא במגמת עלייה מתמדת. בשנים אלו, הוגשו תביעות לבתי משפט אזרחיים לפיצויים בגין נזקי גוף. לרוב – בהיעדר פוליסת ביטוח חובה, "קרנית" מצורפת כבעלת דין, בתור הגורם שנדרש לפצות נפגעים תמימים שעה שאין כיסוי ביטוחי אחר.
פסקי הדין של בתי המשפט בשנים הראשונות, בערכאות בתי משפט שלום ומחוזי, היו מגוונות עם מסקנות סותרות ושונות. רק בשנת 2019 העניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. באותו מקרה בית המשפט העליון דן במספר ערעורים בו זמנית. בחלקם – הנפגע היה הוא בעצמו הרוכב בכלי הדו-גלגלי ללא ביטוח, ובחלקם הנפגע היה הולך רגל תמים שנפגע מרוכב בכלי דו גלגלי כאמור.
השאלה שעמדה על הפרק הייתה למעשה באם חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל על תאונות בהן הרכב המעורב הוא כלי דו-גלגלי בדמות אופניים חשמליים, או קורקינט חשמלי.
בפסק דין ארוך ומפורט השופט יצחק עמית בוחן את אופיים של כלי הרכב, את הוראות החוק והתקנות המיוחדות שקיימות בעניינם, המאבחנות אותם ממכוניות, אופנועים, משאיות או אפילו רכבות, וקבע כמסקנה כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל בנסיבות בהן התרחשה תאונה עם נפגעים בגוף, מבלי שהיה מעורב רכב החייב בביטוח כגון אופנוע, מכונית, משאית אוטובוס וכו', אלא רק כלי דו-גלגלי שפטור מרישוי ומביטוח, כגון – אופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, ובהתאמה גם סגוויי והוורבורד.

התוצאה של פסק הדין כלפי הנפגעים הינה זאת –
הולך רגל – לא יזכה לפיצוי מקרנית בגין נזקיו בתאונה, משום שקרנית חייבת בפיצוי נפגעים אך ורק מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכאמור – החוק לא חל במקרה של תאונה עם רכב דו גלגלי עם מנוע עזר.
נוסע על אופניים חשמליים – כפי שציינו לעיל, בניגוד לקורקינט חשמלי ולהוורבורד, אין הוראה ברורה בתקנות האוסרת על הרכבת נוסעים על האופניים החשמליים. לפיכך, אנו מניחים שההוראות החלות לעניין זה הן ההוראות החלות על אופניים ללא מנוע עזר, קרי – מותר להרכיב ילד עד גיל 8 כשהוא נוסע במושב נפרד המבטיח את שלומו.
נוסע כאמור לא יקבל פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
הרוכב עצמו – הרוכב עצמו, או במקרה של מותו ירושיו או התליים בו, לא יוכל לזכות בפיצוי מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אבל חשוב לזכור – אם בתאונה היה מעורב, בנוסף לאופניים החשמליים / קורקינט חשמלי, גם רכב מנועי כגון מכונית/ אופנוע /אוטובוס / משאית – הרי שאז כל המעורבים זכאים לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכפוף לתנאים הקבועים באותו החוק. כלומר, במקרה בו רוכב על אופניים חשמליים נפגע ממכונית פרטית, וללא כל קשר לאשמה (כלומר – אין כל רלבנטיות לשאלה מי גרם לתאונה) – רוכב האופניים יקבל פיצויים מחברת הביטוח שמפצה את השימוש במכונית הפרטית, ואם אין ביטוח למכונית, יקבל פיצוי מקרנית.
ובכל זאת – מסקנה זו אינה פוסלת לחלוטין את הזכות לפיצויים לנפגעים. אדם שנפגע וסבל מנזקי גוף כתוצאה מתאונה, בה היה מעורב כלי דו גלגלי, אופניים עם מנוע עזר, גלגינוע או רכינוע, יוכל לזכות בפיצויים בגין נזקי גוף לפי דיני הנזיקין הכלליים החלים במקרים של תאונות שאינן מוגדרות "תאונות דרכים" ושחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל בעניינם.
אם כך – מה ההבדל??
1 על הנפגע יוטל הנטל להוכיח שהפוגע גרם לתאונה, והאחריות לקרות התאונה מוטלת על גורם התאונה. (כלומר, במקרה כזה, יש חשיבות ורלבנטיות לשאלת האשמה)
2 על הנפגע להוכיח את נזקי הגוף שסבל באמצעות חוות דעת רפואית שהוא צריך לספק בעצמו ולצרף לתביעתו.
3 ככל שהנפגע תובע גורם שאינו חברת ביטוח או תאגיד פיננסי עם הון – גם אם יזכה בתביעתו ויפסקו לזכותו פיצויים, יידרשו מאמצים מורכבים לגביית הפיצויים מהגורם הפוגע. ולמעשה, לאור חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנחקק בשנת 2018, אשר הביא לחיזוק השיקול והמטרה של שיקום החייב, ישנו סיכוי שהנפגע לא יזכה לפיצוי בגין מלוא נזקיו.

ונפרט זאת בדוגמא –
שמעון רוכב על קורקינט חשמלי ללא קסדה כשהוא מסיע על גבי הקורקינט את חברו – ראובן, גם הוא ללא קסדה. שמעון חוצה צומת בחסות רמזור ירוק. באותה שעה שרה, הולכת רגל, חוצה את הצומת בניגוד לרמזור האדום הדולק במעבר החצייה מולה. הקורקינט פוגע בהולכת הרגל, וכולם נפגעים – שמעון, ראובן, ושרה. הפגיעה של ראובן היא פגיעת ראש קשה, עם נכויות משמעותיות לצמיתות, נזקיו של שמעון קלים יותר, וכוללים שבר ביד ופגיעה קלה בצוואר. הפגיעה של שרה הינה שבר באגן וחבלות בפנים, כולל שברים בשיניים ופגיעה בלסת.
מי חייב לפצות את מי?
לכאורה נראה כי כל השלושה נושאים במידה מסוימת של אשם לקרות התאונה. ראובן – כשנסע על האופניים באופן שידע מראש שהוא מסוכן; שמעון – כשהוא רוכב בעצמו על אופניים ומרכיב את ראובן בניגוד לתקנות התעבורה; ושרה – שחוצה את הצומת בניגוד לחוקי התנועה שחלים גם עליה.
יתכן, אם כן, שכל אחד ידרש לשאת בחלק מפיצויים בגין נזקים של האחרים המעורבים בתאונה. לצורך הדוגמא נניח שהחלוקה בין השלושה היא כדלקמן –
נזקיה של שרה – שמעון חייב בפיצוי 50% מנזקיה, והיא תרמה לנזק בעצמה בשיעור של 50%.
נזקיו של שמעון – שרה חייבת בפיצוי 50% מנזקיו, והוא עצמו תרם לתאונה ולנזק בשיעור של 50%.
נזקיו של ראובן – שרה ושמעון חייבים בשיעור של 75% מנזקיו של ראובן (בחלקים שווים ביניהם), ואילו ראובן עצמו תרם לנזקיו בכך שלא הרכיב קסדה בשיעור של 25%.
לאחר הליך משפטי או פשרה, יקבעו שיעורי הפיצויים שעל שרה ושמעון לשלם זה לזו, ולשלם לראובן.
יתכן ולשרה ישנם נכסים והון לעמוד בחובותיה (יתכן והיא תוכל לקזז מתוך חלקה בחוב פיצויים לשמעון את חלקו של שמעון בפיצויים שעליו לשלם לה), אך נניח ששמעון הוא חסר אמצעים. עם פסיקת שיעור הפיצויים, שמעון יוכל לפנות ללשכת ההוצאה לפועל או לממונה על חדלות פירעון ויפתח בהליך של חדלות פירעון, כך שבמהלך כ- 4 שנים יגבו כספים מידי חודש על ידי נאמן (נציג ממונה לניהול חובותיו של שמעון), ובסיומם, גם אם הסכומים שייגבו לא יגיעו ל – 10% מחלקו של שמעון בחובותיו לפיצוי ראובן ושרה, אלו יוותרו עם תשלום חלקי וחסר לנזקים שנגרמו להם. מבלי להיכנס לעובי הקורה בדיני חדלות פירעון, נציין רק שבנסיבות של הליך חדלות פירעון, לא ברור אם שרה לא תוכל אפילו לבצע את ה"קיזוז" בין הפיצוי שהיא זכאית לו משמעון לבין הפיצוי שעליה לשלם לראובן, או לקבל בעצמה. כך שגם אם היא לא תקבל את מלוא חלקו של שמעון בפיצוי נזקיה שלה, יתכן שהיא עדיין תדרש לשלם לשמעון את חלקה בנזקיו (50%).
דוגמא נוספת – לוי נוסע בעצמו על סגוויי במדרכה בעיר, כאשר לפתע מבחין בלאה שיוצאת מפתח חנות אל המדרכה לפניו. לוי חייב לסטות באופן חד עם הרכינוע, מאבד שיווי משקל נופל ונפגע. לאה עצמה אינה נפגעת.
אם יקבע כי לאה לא גרמה או תרמה לקרות התאונה, הרי שאז לוי לא יזכה לפיצוי מלאה. ובהיעדר כל גורם אחר שאחראי לתאונה, לוי לא יקבל פיצוי בגין נזקיו.
ועוד דוגמא – אפרים בן 14, רוכב על קורקינט חשמלי, מרכיב את חברו – מנשה, גם הוא בן 14. אפרים מאבד שליטה בקורקינט והשניים נופלים ונפגעים. כאן עולה שאלה של אחריות קטין ואחריות הוריו.
פקודת הנזיקין קובעת כי אחריות בנזיקין בכלל, לרבות נזקי גוף מתאונה, הינה החל מגיל 12 ואילך. כלומר, לו אפרים היה מתחת לגיל 12 בזמן התאונה, לא ניתן היה לחייבו בפיצויים או באחריות לעצם קרות התאונה.
ובכל זאת, גם בהיותו בן 14, יתכן והוריו, בתור אפוטרופסיו, נושאים גם הם באחריות בעצם העובדה שסיפקו לאפרים, חרף גילו הצעיר, קורקינט חשמלי, ולא פקחו כנדרש על השימוש שאפרים עשה בקורקינט.

האם ניתן בכל זאת לכסות את הסיכון לתאונה כזו, על ידי פוליסת ביטוח, מראש?
לאחרונה, לאור הביקוש העולה של רוכבים על אופניים חשמליים – חברות הביטוח יצרו מוצר חדש, של כיסוי ביטוחי כלפי צד ג', במקרה שיקבע שהרוכב הוא שגרם לתאונה וחייב בפיצוי. חשוב להשוות את מרכיבי הפוליסה ובפרט – הפרמיה, שיעור השתתפות עצמית במקרה של הפעלת הפוליסה, ותנאים המחריגים כיסוי ביטוחי.
בנוסף, ובכל הנוגע לנזקים שעשויים להיגרם לרוכב עצמו – כאן אפשר לדאוג מראש לכיסוי ביטוחי, במסגרת פוליסת ביטוח "תאונות אישיות", ביטוח אשר נועד לכסות נזקים של המבוטח מתאונות שעשוי להפגע מהם (כגון החלקה באמבטיה בבית; תאונת ספורט וכיו"ב). בפוליסות אלו התגמולים המשולמים נגזרים מסכום התגמול הנקוב בפוליסה (בנגזרת של שיעור אחוזי נכות צמיתה בגין התאונה), ולאו דווקא הנזק הכולל שנגרם בפועל לנפגע.
בעת הזמנת פוליסה זו, חשוב אפוא לברר לא רק את שיעור הפרמיה, והשתתפות עצמית, אלא גם ובנוסף – סכום התגמולים המקסימלי הנקוב בפוליסה.
מוצרי הביטוח שמוצגים ונמכרים היום על ידי חברות הביטוח בקשר עם השימוש באופניים חשמליים כוללים לא פעם את המרכבי של ביטוח "תאונות אישיות", כפרק בפוליסה, אשר חל ומחייב רק מקום שתוכנית הביטוח שהוזמנה כוללת מרכיב זה, ומזמין הביטוח שילם פרמיה עבור כיסוי ביטוחי נוסף זה.
בשלב זה, חברות הביטוח אינן מספקות פוליסות המיועדות לכיסוי הסיכוניים שנובעים מרכיבה ושימוש בקורקינט חשמלי, סגווי או הוברוברד.
יש לשים לב שבמרבית מוצרי הביטוח הקיימים של אופניים חשמליים – המבטח מחריג כיסוי לכלים שאינם תקניים (למשל שהותקנו "שיפורים" במנוע המשפרים ומגבירים את תאוצת הכלים ומהירות שניתן להגיע אליה על ידי המצערת, הדוושה).
לעתים הכיסוי מותנה בכך שהשימוש בכלי היה שימוש "כדין". וכאן עשויה להתעורר שאלה של רכיבה תוך הפרת חוקי תנועה (למשל – חציית צומת ברמזור אדום וכיו"ב), ובאם השימוש שנעשה תוך הפרת כללי התנועה הוא "שימוש כדין".

תגמולים וכיסוי ממקורות נוספים
ביטוח תלמידים- אמנם לא כולם יודעים זאת, אך כל ילד שלומד במערכת החינוך, לרבות גני ילדים, וכן פעוטות בפעוטונים שבפיקוח משרד החינוך, ואפילו תלמידי ישיבות בגירים (עד גיל 45) – מכוסים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות סדטנדרטית וקבועה, עם סכומים נקובים לתגמולי ביטוח, ללא קשר לנזק בפועל, אלא רק לפי שיעור נכות צמיתה בלבד.
בפוליסה זו קיימת החרגה ברורה לתאונות שעליהם חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כלומר תאונות בהם יש כיסוי לנזקי גוף מכוח פוליסת ביטוח חובה של רכב פרטי או שקרנית מפצה את הניזוקים מכוח החוק.
אלא שמרגע שנקבע שהשימוש באופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, סגווי או הוברבורד לא נכללים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שמאליו משתמע שיש כיסוי ביטוחי מכוח פוליסת ביטוח תלמידים.
פנסיית נכות – משנת 2008 הוחל צו הרחבה המיועד להבטיח כי כל העובדים במשק, לרבות עובדים זרים, מבוטחים בתוכנית פנסניונית או ביטוח מנהלים. עם השנים הוספו עדכונים לצו זה ואלו כללו גם תנאי לפיו התוכנית הפנסיונית תכלול "פנסיית נכות". לפיכך, וככל והנפגעים בתאונות עומדים בתנאי תקנון קרן פנסיה או פוליסת ביטוח מנהלים, ככאלו שהינם בעלי נכות ואינם מסוגלים לעבוד, גם אם באופן זמני, הם זכאים לתגמולים מקרן הפנסיה או מפוליסת ביטוח מנהלים, הכל בהתאם לתנאים הקבועים בתוכניות הביטוח, או תקנון קרן הפנסיה. נדגיש שכיסוי זה מוגבל רק לעובדים בפועל (להבדיל ממובטלים, מנהלי משק בית) שאינם מסוגלים לעבוד כלל (לאו דווקא בעבודתם קודם לתאונה), הכל לפי התנאים וההגדרות של אובדן כושר עבודה בתקנון קרן הפנסיה או בפוליסת ביטוח מנהלים, והינם בין הגילאים 18 לגיל פרישה.

הערה לסיום
מדיניות הממשלה, משרד התחבורה ועיריות הערים הגדולות בארץ הינה ברורה,- לעודד ולהעניק עדיפות וקדימות לשימוש בכלים אלו (אופניים חשמליים, קורקינט חשמלי, סגווי ועוד) לניידות אורבנית, על פני שימוש במכוניות פרטיות.
אין מחלוקת בדבר התועלת שקיימת בעידוד השימוש בכלים אלו, וניתוב העומס בכבישים לכלים שאינם יוצרים פקקים, ואינם מכבידים על התנועה. קיימת גם הקצבת כספים לבניית תשתיות עבור כלים אלו ברחבי הערים, כגון תל אביב.
אולם, העובדה שאין חובה לבטח את השימוש בכלים אלו, וכן שאין מקור ברור שיפצה נפגעי תאונות עם הכלים העירוניים האמורים, מהווה נגיסה משמעותית מההגנה המקיפה שהעניקה המדינה באמצעות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת ביטוח רכב מנועי, על כל עוברי האורח, הולכי רכב, נהגים ונוסעים בכבישים בכל מקום, לרבות לב העיר.
מן הראוי שלצד מדיניות עידוד השימוש באופניים חשמליים וקורקינט חשמלי בערים, על המדינה לבנות מערך ביטוחי, שיבטיח את שלומם של המשתמשים ועוברי האורח בערים, ויהווה מעטפת מגנה לפיצוי ניזוקים, במקרה של תאונה.