פסילת רישיון נהיגה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
נהגים רבים שנפגעו בתאונה, חלו במחלה, עברו ניתוח או כל עניין רפואי אחר, ממנו החלימו וחזרו לקו הבריאות, נדרשו להיבדק על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), לא פעם תוך שרישיון הנהיגה שלהם מותלה ונאסר עליהם לנהוג עד לסיום הבירור.
בנוסף, ישנם מקרים בהם נהגים נתפסו כשהם עוברים עבירות תנועה, בקשר לנהיגה או מחמת עבר עשיר של עבירות תנועה לחובתם בעברם, או עבירות פליליות בעברם (כגון עבירות שימוש בסמים) – גם הם מופתעים לגלות שזומנו לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
וכמובן, ישנם אנשים שמבקשים לראשונה, או לאחר שנים ללא רישיון נהיגה בתוקף – לקבל אישור ("טופס ירוק") לגשת לבחינת תיאוריה וטסט (מבחן מעשי). ומשום רקע רפואי או פלילי קודם, הינם מעודכנים כי כתנאי לקבלת הטופס הירוק – הם נדרשים להיבדק תחילה על ידי המרב"ד.
בכל התרחישים הללו כולם – אנו מגיעים בסופו של דבר לנקודה שבה אדם המבקש רישיון לראשונה / או מבקש להמשיך להשתמש ברישיון נהיגה קדיים – מבקר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, נערכות בהתאמה למצב הרפואי של האדם שנבדק.
כך למשל – אם יש בעיות קוגניטיביות (דוגמא לכך יכולה להיות בבדיקת אדם שעבר אירוע מוחי), או בעיות ברפואה פנימית או נפרולוגית (למשל אדם המטופל בדיאליזה) –ולאחר בדיקה ועיון בתיק רפואי מתקבלת המלצת רופא המכון, ובהתאם להמלצה זו נערך סיכום. הסיכום של המרב"ד נשלח כהמלצה למשרד הרישוי.
אם נהג שנבדק במכון הרפואי לבטיחות בדרכים נפגע ממסקנות והמלצות המרב"ד, יש לו זכות לערער על מסקנות אלו לוועדת עררים מיוחדת שהוקמה למטרה זו, ומתקיימת במתחם המרכז הרפואי בתל השומר. הוועדה שם יושבת בכל פעם על עשרות ערעורים, עם זמן מאוד מקוצר ומוגבל לכל דיון. ולכן – חשוב למקסם ולמצות את סיכויי ההצלחה בפני הוועדה, על ידי ליווי של עורך דין בטיעונים ונימוקים של ערר וליווי להופעה בפני הוועדה.
אז איפה בדיוק הבעיה? לצערי הבעיות הן רבות וכל אחת בפני עצמה חמורה מאוד.
- הבדיקות הפסיכולוגיות במרב"ד – מדובר במבחנים חסויים וסודיים, שאפילו פסיכולוג פרטי אינו מורשה לעיין בהם. המבחנים נערכים, במרביתם, במתכונת של שאלון אמריקאי , שאלון ממוחשב, שנדרשות שעות ארוכות להשלמתו. הציון לשאלון ניתן על ידי אלגוריתם ממוחשב (ושוב – גם האלגוריתם הזה עצמו הוא סודי והמרב"ד, על אף שהינו גוף ציבורי, המשויך למשרד הבריאות, מסרב למסור מידע לגביו לגורמים שפונים ומבקשים לברר).
כך יוצא שנהגים ונבדקים רבים, שמגיעים לבדיקה, הכוללת שיחה קצרה בת 5 – 10 דק' לכל היותר בפני פסיכולוג, ומבחנים של שעות מול המחשב – מקבלים לאחר מכן תוצאות מפתיעות, לפיהן הם סובלים מאי התאמה אישיותית כלשהי, והמלצת המרב"ד הינה שלא לאשר להם לנהוג מטעמים אלו. לאנשים אלו יש קושי מיוחד בהתמודדות עם מסקנות ההמלצות הפסיכולוגיות, שכן פסיכולוג מטעמם לא יכול לעיין בשאלות המבחנים הפסיכולוגיים, וממילא שאין מידע על אותו אלגוריתם סודי, והנוסחה על פיה התשובות משוקללות לציונים המסכמים את הבדיקה הפסיכולוגית.
- משך הזמן – בשנים אחרונות ישנם עיכובים ממושכים מאוד בהתנהלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. נהגים נדרשים לחכות, לעיתים במשך חודשים(!!) ממש כך(!!), עד לזימון לבדיקה. בהמשך הם נדרשים לחכות לתוצאות והמלצות המרב"ד.
- עדכון בדבר המלצות המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא רק בגדר גורם מייעץ לרשות הרישוי. הרשות היא זו שאמורה להחליט אם לקבל את המלצת רופאי המרב"ד או שלא.
לכן- המרב"ד עצמו מסרב למסור לנהגים הנבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים את המלצתם.
מאידך גיסא – רשות הרישוי, היא עצמה, לעתים קרובות, לא מדווחת לנהג על המלצות המרב"ד.
במציאות שקיימת, נכון למועד כתיבת מלים אלו, הדרך היחידה להתעדכן בהמלצות המרב"ד, היא על ידי כך שהנהג הנבדק עצמו ניגש לרשות הרישוי הסמוכה לביתו (לאחר תיאום תור מראש לביקור ברשות הרישוי – וגם כאן קיים קושי של מחסור בתורים, והמתנה לתור כשבועיים או יותר, או נסיעה לסניף רחוק יותר). שם, במשרדי הרשות, יקבל את המלצת המרב"ד. מדהים לגלות שכיום, רשות הרישוי עצמה, אינה רואה צורך לקבל החלטה מנהלית עצמאית שלה, באם לאשר את המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, או לא, ואם לפסול או להתיר לנהג לנהוג ברכב (לעתים כפוף למגבלות או תנאים). אין כל ספק שהתנהלות זו היא פסולה לפי כל קנה מידה של דיני המשפט המנהלי.
