בשנים האחרונות, כולנו עדים לצערנו לרצף בלתי פוסק של אירועי אלימות ותקיפות שעולים לכותרות שוב ושוב. אנשים הולכים מכות, דוקרים. לפעמים במשפחה, לפעמים בשכונה, ולפעמים אנשים זרים לחלוטין, אבל תמיד המצב פשוט איום ונורא. 

כעורכת דין שמייצגת נפגעים בתביעות נזיקין, אני פוגשת לא מעט אנשים שחוו אלימות מינית, אלימות במשפחה או סתם אלימות סתמית ברחוב שמותירה צלקות כואבות.

רבים שואלים אותי: "הותקפתי, מה הצעד הבא?". לכן, החלטתי לעשות קצת סדר ולכתוב עבורכם מדריך בשפה פשוטה שמסביר בדיוק את הזכויות שלכם ואיך מקבלים פיצוי כספי על מה שעברתם.

הצעדים הראשונים מיד לאחר התקיפה

• קודם כל – לטפל בעצמכם: הדבר הכי חשוב הוא קודם כל להגן על עצמכם באותו רגע ולא להתעמת עם התוקף. מיד לאחר מכן, גשו לקבל טיפול רפואי. וכבר בפנייה הראשונה לעדכן את גורמי הרפואה שהפגיעה היא בעקבות מעשה תקיפה. אתם חייבים להיות מסוגלים פיזית ונפשית לעמוד בהליכים.
• פנייה מהירה למשטרה ואיסוף ראיות: חובה לגשת למשטרה ולהגיש תלונה. למשטרה יש יכולת לחקור ולהגיע למידע שאנחנו כאזרחים לא נגיע אליו. עם זאת, חשוב מאוד שתפעלו מהר ותאספו ראיות בעצמכם כל עוד הכל "טרי": השיגו סרטונים ממצלמות אבטחה באזור וקחו פרטים מאנשים שצילמו את האירוע בטלפון או היו עדים לו. אסור להתעכב, כי אנשים עלולים להיעלם, וסרטונים או תמונות עלולים פשוט להימחק.
• לא להרפות מהמשטרה: משטרת ישראל עמוסה מאוד. לכן, אתם או עורך הדין שלכם צריכים "לשבת" על המשטרה ועל גורמי התביעה, לעקוב אחר החקירה, ולוודא שהיא אכן מתקדמת להגשת כתב אישום ולהרשעה.

למה ההליך הפלילי לא מספיק?

אנחנו רואים לעיתים קרובות בחדשות שתוקף הורשע,לעתים קרובות בעסקת טיעון, וכחלק מגזר הדין בית המשפט חייב אותו לשלם פיצוי מסוים לקורבן. הבעיה היא שהסכומים הללו הם פעמים רבות מזעריים – 5,000 או 10,000 שקלים. סכומים אלו אינם משקפים כלל את הנזק האמיתי שנגרם לכם.

כאן נכנסת לתמונה התביעה האזרחית. הרשעה בהליך הפלילי משמשת אותנו כבסיס איתן בתביעה האזרחית שבה נדרוש פיצוי על מלוא הנזק שנגרם לכם. אם קיבלתם פיצוי כחלק מגזר הדין הפלילי, אנחנו פשוט נקזז אותו מסכום הפיצוי המלא שאתם תובעים בתביעה האזרחית, את הפיצוי שכבר קבלתם.

ומה קורה אם המשטרה סגרה את התיק בגלל "חוסר עניין לציבור"? גם אם אין הרשעה פלילית, אתם עדיין יכולים לתבוע!

אם דאגתם מראש לאסוף עדויות (למשל, מעובד במאפייה שראה מישהו נותן לכם אגרוף ברחוב בגלל סכסוך חניה סתמי), נוכל להשתמש בראיות האלה כדי להוכיח את התקיפה בתביעה נזיקית -אזרחית.

על מה בדיוק מקבלים פיצוי?

בתביעת נזיקין, הפיצוי לא נועד "להעניש" את התוקף, אלא לפצות אתכם לפי הנזק שנגרם לכם בפועל. אם, למשל, שברתם רגל או סבלתם מטראומה נפשית בעקבות התקיפה, בית המשפט יבדוק אם נותרה נכות, וכיצד השבר מפריע לכם לתפקד ביומיום או לעבוד, בדיוק כפי שהיה בוחן אותו השבר ברגל או אותה נכות נפשית כתוצאה מתאונה. ראוי לציין שהחוויה שמישהו תקף אתכם בכוונה היא חוויה קשה, כואבת ומיותרת שמשאירה טראומה נפשית עמוקה שלעיתים קרובות עולה על הנזק הפיזי.

אבל, וזה אבל גדול – לאירוע אלימות יש משמעות עצומה מבחינת עוגמת הנפש. מעשה תקיפה גורם, לא פעם, לעוגמת הנפש המוגברת, ובמרכיב זה עשוי להיות ביטוי לחומרת מעשה האלימות עצמו, והפיצוי שייפסק ישקף גם אלמנט זה. 

הסוד המקצועי: איך באמת מוציאים כסף מהתוקף?

כאן אנחנו מגיעים לנקודה קריטית. להבדיל מרופא או מחברת ביטוח, לעבריינים אין "ביטוח מקצועי" שמכסה את התקיפות שלהם. גם המדינה אינה מפצה על אירועי אלימות (להבדיל מפעולות טרור). 

אנחנו צריכים לתבוע ישירות את האדם שתקף אתכם, וזה עלול להיות קשה לגבות ממנו את הכסף כי הוא לא מוסד פיננסי (הוא לא בנק).

לכן, ההמלצה החשובה ביותר שלי היא לערוך חקירה כלכלית על התוקף (או משפחתו) עוד לפני שעושים את הצעד הראשון ומגישים את התביעה בגלוי. המטרה היא לאתר נכסים: דירה, רכב, קרן פנסיה או כל מקור כלכלי אחר. 

ברגע שאנחנו מאתרים נכסים, אנחנו מבקשים מבית המשפט להטיל עליהם עיקול. כך, גם אם התוקף מורשע והוא מרצה עונש מאסר, הדירה שלו כבר לא תחכה לו כשישתחרר – אנחנו נממש את העיקול ונדאג שתקבלו את הכסף שלכם.

ומה עושים אם התוקף הוא קטין? למשל נער בן 13? זהו רובד מורכב נוסף שאנחנו נתקלים בו בתקופה האחרונה של אלימות נוער קשה. לילד בן 13 אין נכסים, אולי רק את כספי מתנת בר-המצווה שלו, ולכן אי אפשר באמת לגבות ממנו פיצוי. 

במקרה כזה, נרצה לתבוע את הוריו. אולם, העובדה שהילד תקף לא הופכת את ההורים לאחראים אוטומטית למעשיו. אנחנו נצטרך למצוא ראיות לכך שההורים התרשלו בתפקידם – למשל, אם האב השאיר נשק במקום לא מאובטח והילד השתמש בו. במקרים כאלה, עורך הדין נדרש לחשוב בצורה יצירתית מאוד, "מחוץ לקופסה", כדי למצוא את הדרך המשפטית לחייב את ההורים בפיצוי, או לפחות בחלק מהפיצוי. 

לסיכום

הגשת תביעות אזרחיות בגין אירועי אלימות היא לא רק דרך לשקם את חייו של הנפגע כלכלית, אלא היא יוצרת רובד נוסף וחשוב של הרתעה. כאשר עבריינים – או הורים שלא השגיחו כראוי על ילדיהם – ישלמו מכיסם על הנזק שגרמו, נוכל אולי לעורר מודעות רבה יותר לנושא הכואב, ולשפר במעט את מצב האלימות בחברה, בעיקר במצבים בהם המערכת הפלילית העמוסה לעיתים מתקשה.