נהגים רבים שנפגעו בתאונה, חלו במחלה, עברו ניתוח או כל עניין רפואי אחר, ממנו החלימו וחזרו לקו הבריאות, נדרשו להיבדק על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), לא פעם תוך שרישיון הנהיגה שלהם מותלה ונאסר עליהם לנהוג עד לסיום הבירור.
המשך לקרואר.ק. עבדה במשך למעלה מ- 4 שנים אצל מעבידה. מרבית הזמן לר.ק. היה אף מפתח למשרדי המעבידה ובזכות כך – נהגה ר.ק. להתחיל את יום העבודה מוקדם ביוזמתה, ולפתוח את משרדי הנתבעת.
המשך לקרואתביעות כנגד משרד הביטחון של חיילים שנפצעו או חלו במסגרת השירות הצבאי וכתוצאה מהשירות הצבאי הן, לצערנו הרב, קשות ומכבידות. הביורוקרטיה שמציב משרד הביטחון כנגד הנכים היא סבוכה מאוד, כוח האדם המטפל בתביעות הינו מצומצם מאוד, ההליכים מתישים.
לפיכך אני מאמינה שמקום שהנכה מלווה בעורך דין, המסייע לו בנחישות והתמדה כנגד המערך הסבוך והקשה של ההליכים, סיכוייו להתגבר על המכשולים ולזכות בתגמולי הנכות – עולים במידה ניכרת.
הליווי של נכי צה"ל, או נפגעי פעולות איבה, לכל אורך תהליך ההחלמה, השיקום, ובהמשך – התביעה כנגד הגוף האימתני האמור, חייבת ניסיון, הכרה של המערכת, של אופן התנהלותו, וכן התמדה ונחישות, בדחיפה וקידום בלתי פוסקים.
במקרים רבים אזרחים המבקשים להמשיך להשתמש ברישיון הנהיגה או פונים לקבל רישיון נהיגה לראשונה – מזומנים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לעתים בדיקות במרב"ד מובילות לתשובה לפיה הנהג אינו כשיר לנהוג בכלל, או אולי הטלת מגבלות על סוגי כלי הרכב עליהם כשיר לנהוג או מגבלות אחרות. תשובה כזו, יכולה לערער עד ליסוד את אורח חייו של אדם. לכן – חשוב מאוד להיות ערוכים ככל האפשר, לבדיקות במרב"ד, על מנת למקסם את הסיכוי לקבלת תשובה התואמת את מצבו הרפואי של הנהג, ולא מובילה לתשובה שגויה שעלולה לפגוע בחופש התנועה שלו
המשך לקרואחובותיו של מעביד כלפי עובדו הינם החובה להקפיד על הבטחת זכויות העבודה של העובד לפי חוקי העבודה בישראל ; והחובה להבטיח שלומו בריאותו ובטיחותו של העובד על ידי קיום כללי בטיחות בעבודה לפי חוקים תקנות ונהלים בתחום זה.
בנוסף לכל אלו – על המעביד לגלות יחס של כבוד לעובד, ולוודא שאווירת העבודה במפעל הינה כזו שמבטיחה כבוד הדדי בין העובדים לבין עצמם.
בין אם אנו מתגוררים בבית משותף, ובין אם בבית צמוד קרקע, בין אם מדובר בבית עסק בשדרה או רחוב עם עסקים נוספים – כולנו מוקפים שכנים. לעתים מתפרצות מחלוקות בין שכנים והסיבות לכך רבות ומגוונות. לא פעם, אפילו כשמקור הסכסוך הינו מינורי, עשויה להיות העצמה של המחלוקת והעוינות בין השכנים, עד כדי עימותים קולניים, שפה קשה, גרימת היזק לרכוש באופן מכוון, ואפילו אלימות מילולית או פיזית. לעתים קרובות, סכסוכים אלו מגיעים לאולמות בתי המשפט, בדמות של תביעות בגין השגת גבול; מטרד; לשון הרע; תקיפה ועוד, או אף במסגרת בקשות לצווי הגנה והרחקה.
המשך לקרוא
